משבר סביבתי מתפתח
המים שפעם נצצו בגוונים כחולים חיים סביב קבאינה עכשיו מעוננים בבוץ חום. דייגים מקומיים כבר לא מוצאים שפע של תמנונים או דגים צבעוניים, והאצות שפעם שגשגו, החשובות למחייתם, נעלמו. הורים שגדלו נהנים ממים צלולים של ים פלורס הזהירו עכשיו את ילדיהם מפני שחייה, מתוך פחד מפריחות כואבות או פצעים על עורם.
האנשים האינדיג'נים של באג'או, שהשגשגו היסטורית דרך הקשר שלהם לים, הם בין אלפי קהילות אינדונזיות שמתמודדות עם המורכבויות של תעשיית כריית מינרלים גוברת. התרחבות מהרה זו משרתת את הביקוש העולמי לחומרים חיוניים לייצור פלדת אל חלד וסוללות לרכב חשמלי.
דייג מקומי, אמירודין, מדגיש את ההשפעה הנרחבת על תושבי קבאינה, ומציע כי כולם בקהילה מרגישים את השינויים שהביאו פעילויות הכרייה. עם עתודות הניקל הגדולות בעולם ומאגרים משמעותיים של קובלט ובוקסיט, אינדונזיה חווה עלייה בכרייה במטרה לשפר את יכולות ההפקה והעיבוד שלה, למרות הביקורת על הרס הסביבה.
הקרבה למפעלי עיבוד מדאיגה, מכיוון שהם לעיתים יושבים דקות ספורות מהחוף, כאשר סירות חותרות בתדירות גבוהה ומעבירות עפרות ניקל דרך מים שבעבר היו צלולים. כאשר הביקוש למינרלים עולה, הקהילות המקומיות נאבקות תחת כובד הרס הסביבה. ההשלכות הן חמורות, כאשר מכון המשאבים העולמי מדווח כי אינדונזיה סבלה מהפסד הגדול ביותר של שטח יערות בשל כרייה בין השנים 2001 ל-2020.
המשבר התת-ימי: כיצד הכרייה מזהמת את המערכות האקולוגיות החופיות של אינדונזיה
ההשפעה הסביבתית של כרייה באינדונזיה
המים החוף הפנורמיים של קבאינה באינדונזיה סובלים ממשבר אקולוגי חמור, שמנוהל בעיקר על ידי ההתרחבות המהירה של תעשיית הכרייה. שינוי זה לא רק מסכן את מחייתם של דייגים מקומיים וקהילות אינדיג'ניות, אלא גם מהווה איום סביבתי רחב יותר.
ההשפעות על החיים הימיים
תהילת הכרייה באינדונזיה, במיוחד עבור ניקל, קובלט ובוקסיט, הביאה לשורת שינויים חמורים במערכות האקולוגיות הימיות. דייגים כמו אמירודין מדווחים על ירידות משמעותיות במגוון הביולוגי הימי, כולל נעלמים של מינים חיוניים כגון תמנונים ודגים שונים. אוכלוסיות האצות שפעם שגשגו, שהן כלי קרדינלי לבריאות ימית וכלכלה מקומית, גם נעלמו ברובן.
ההורים באזור עכשיו מונעים מילדיהם לשחות במים, מכיוון שהרמות הגבוהות של זיהום יכולות לגרום לגירויים כואבים על העור ולפצעים.
עליית הכרייה והמניעים שלה
אינדונזיה היא בית לעתודות הניקל הגדולות ביותר בעולם וכמויות משמעותיות של קובלט ובוקסיט. העלייה בביקוש הגלובלי לחומרים האלה—הקריטיים לתעשיות שונות, החל מייצור פלדת אל חלד ועד ייצור רכבים חשמליים—הביאה לנהלים כרייתיים אגרסיביים. בעוד שהעלייה הזו תומכת בצמיחה כלכלית, היא מייצרת עלויות סביבתיות משמעותיות.
הרס סביבתי
הקרבה של מפעלי עיבוד לאזורים חופיים מהווה סיכון משמעותי. מתקנים אלה לעיתים ממוקמים דקות ספורות מהחופים, ומחמירים את זיהום הסביבה הימית בשל הובלת חומרים שהופקו. מצב זה מדאיג, מכיוון שהוא תורם ישירות להרס בתי גידול ימיים שהם קריטיים לדיג המקומי.
על פי מכון המשאבים העולמי, אינדונזיה חוותה הפסד מדהים של שטחי יערות בשל פעילויות כרייה בין השנים 2001 ל-2020, דבר שמעיד על ההשפעה החמורה של פרקטיקות אלה על מערכות אקולוגיות קרקעיות כמו גם ימיות.
מאבקים בקהילה המקומית
קהילות אינדיג'ניות, במיוחד האנשים של באג'או, הם בין המושפעים ביותר מהמשבר הסביבתי הזה. היסטורית, תלויות בים למחייתן, קהילות אלו מתמודדות עכשיו עם איומי קיום מהרס המשאבים הטבעיים שלהן. הכלכלה המקומית סובלת כשמאות דגים הולכים ומתמעטים, ומקורות מחייה מסורתיים בסכנה.
יתרונות וחסרונות של התפשטות הכרייה
יתרונות:
– צמיחה כלכלית ויצירת מקומות עבודה בתחום הכרייה.
– השקעות מוגברות בתשתיות ובטכנולוגיה.
חסרונות:
– נזק סביבתי חמור ואובדן מגוון ביולוגי ימי.
– סיכונים בריאותיים עבור האוכלוסייה המקומית עקב מים מזוהמים.
– חששות מבחינת קיימות לטווח ארוך של הכלכלה החופית התלויה בדיג ובמשאבים ימיים.
מגמות וחידושים
עם העלייה במודעות להשפעות הסביבתיות של כרייה, הולך ומתרבה הלחץ בתוך הקהילות המקומיות ובינלאומיות לקידום פרקטיקות יותר ברות קיימא. יוזמות מסוימות מתמקדות בשיפור טכנולוגיות כרייה כדי להפחית החותמות האקולוגיות או ביישום תקנות מחמירות יותר. מאמצים אלו מכוונים לאזן בין פיתוח כלכלי לשימור אקולוגי, שהוא מאמץ חיוני לאור האתגרים הסביבתיים הדחופים שניצבים בפני אזורים כמו קבאינה.
סיכום
המצב באינדונזיה, במיוחד באזור קבאינה, מדגיש את האתגר הגלובלי הרחב יותר: הצורך בניהול בר קיימא של משאבים מול הביקוש התעשייתי הגובר. ככל שהמים המקומיים ממשיכים לסבול מזיהום הקשורים לכרייה, הלחימה לשמירה על המערכות האקולוגיות הימיות היא חשובה מאי פעם.
לפרטים נוספים על בעיות סביבתיות הקשורות לפרקטיקות כרייה, בקרו באתר קרן חיות הבר העולמית.
